אתמול (ראשון) הסתיימה ספירת הקולות באריזונה, ובכך ניתן כבר להכריז על תוצאות סופיות בבחירות לנשיאות ארה"ב שהתקיימו השנה: דונלד טראמפ, הנשיא לשעבר ומנהיג המפלגה הרפובליקנית, ניצח בכל שבעת מדינות המפתח, שנחשבו למדינות הצמודות שעל פיהן תוכרע תוצאת הבחירות (פנסילבניה, ג'ורג'יה, צפון קרוליינה, מישיגן, ויסקונסין, אריזונה, ונוואדה). בכך סיים טראמפ עם מניין אלקטורים של 312 מתוך 538 – תוצאה טובה יותר מזו שהשיג בבחירות 2016, ואף מזו שהשיג ביידן בבחירות הקודמות. מבחינת סך הקולות, הספירה עוד לא נסתיימה (נותרו כ-4% במדינות שונות), אך ברור כבר שטראמפ הוא הרפובליקני הראשון לזכות ברוב מוחלט בקולות מזה 20 שנה. בסנאט השיגו הרפובליקנים רוב נוח של לפחות 52; ובבית הנבחרים, נמצאים הרפובליקנים על המסלול הבטוח לרוב של כ-4-5 נציגים – די והותר כדי לקדם חקיקה ומדיניות.
במקביל, החל טראמפ לבנות את הקבינט שילווה אותו בשנים הקרובות. חלק גדול מן האנשים שליוו אותו בכהונתו הראשונה אינם צפויים להשתתף בממשל הנוכחי, לאחר שסר חינם בעיני הנשיא – ובהם ניקי היילי (לשעבר שגרירת ארה"ב באו"ם) ומייק פומפאו (שר ההגנה), ידידים טובים של ישראל. נחמה יוכלו הישראלים למצוא במינוייה הצפוי של אליס סטפניק (חברת בית הנבחרים, שהתפרסמה לפני שנה בחקירה הצולבת שניהלה מול נשיאות האוניברסיטאות בדבר אנטישמיות בקמפוסים) לנציגת ארה"ב באו"ם, ושל מרקו רוביו (סנאטור מפלורידה) לתפקיד כלשהו בקבינט.
אחת השאלות הגדולות מבחינת ישראל טמונה בצד המשפחתי שטראמפ יתעדף: האם החותן ג'רארד קושנר, יהודי הנשוי לאיוונקה (הגיורת) יחזור בקרוב למעגל הפנימי – או שמא יעדיף טראמפ את החותן מיכאל בולוס, מארוני (נוצרי ממוצא לבנוני) הנשוי לבתו טיפאני, אשר היה מקורב אליו מאוד בעת מסע הבחירות, בניסיון (מוצלח) להסיט קולות ערביים לטובת טראמפ? גם הסיטואציה השנייה לא צפוייה להרע לישראל מדי, במיוחד בהינתן הצפי לסיום קרוב של המלחמה בלבנון.
