התנגדות ברחבי העולם לבקשת התובע בהאג

רוב העולם איתנו: ביקורת קשה הוטחה כלפי קארים חאן, התובע הכללי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לאחר בקשתו לעצור את נתניהו וגלנט

בית הדין בהאג, ויקיפדיה

לאחר שהתפרסמה אתמול (שני) בקשתו המפתיעה  של קארים חאן, התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, להוציא צווי מעצר בגין ביצוע פשעי מלחמה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, לצד מנהיגי חמאס יחיא סינוואר, אסמעיל הניה ומוחמד דף, התייצבו רוב מדינות המערב לצד ישראל.

חאן עצמו התייחס לטענות כלפיו מישראל ובנות בריתה בראיון לרשת CNN, שם הצטדק באומרו "ההאשמות בנוגע לאנטישמיות, שנאה, הרעיון שבאמצעות יישום החוק באופן עיוור אנחנו מעדיפים צד אחד, או רודפים או עוינים לצד אחר – זה לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת". הוא טען: "זה לא ציד מכשפות, זו לא תגובה רגשית לרחשים, זה תהליך משפטי שמצפים מאיתנו כתובעים בינלאומיים, כבית משפט עצמאי, לבנות תיק ראיות מוצק שיחזיק באולם הדיונים".

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן תקף את בקשתו של התובע, וטען כי בקשה זו היא לא פחות מאשר "שערורייה". ביידן הדגיש כי "לא משנה מה התובע מנסה לרמוז, אין שום שוויון בין ישראל לחמאס. תמיד נעמוד לצד ישראל נגד איומים על ביטחונה". בהמשך הבטיח נשיא ארה"ב באירוע שהתקיים בבית הלבן לכבוד חודש המורשת היהודית-אמריקנית, כי "ארה"ב עומדת לצד ישראל במאמציה לחיסול סינוואר ושאר הקצבים מחמאס", עוד אמר: "בניגוד למה שמנסים לטעון נגד ישראל, מה שקורה בעזה אינו רצח עם".

גם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן פרסם כי ארה"ב דוחה את החלטת התובע להגיש בקשת לצווי מעצר נגד בכירים ישראליים. "אנו דוחים את ההשוואה שערך התובע בין ישראל לחמאס, זה מביש. חמאס הוא ארגון טרור אכזרי שביצע את הטבח הקשה ביותר ביהודים מאז השואה ועדיין מחזיק עשרות חפים מפשע, כולל אמריקנים", אמר בלינקן.

גם בבתי הנבחרים,  לצד קולות מיעוט כמו של הסנאטור היהודי ברני סאנדרס, מנהיג המחנה הפרוגרסיבי, שצידד בהוצאת צווי המעצר, רוב הקולות הביעו תמיכה בישראל וזעם על החלטת התובע.

צ'אק שומר, סנאטור דמוקרטי אף הוא, ומנהיג הרוב בסנאט אמר כי הוא מתנגד בחריפות להחלטת התובע של בית הדין, ומיץ' מקונל, מנהיג המפלגה הרפובליקנית בסנאט, אמר כי בית הדין הפלילי "רק הצליח להכפיש את עצמו".

יו"ר בית הנבחרים האמריקני מייק ג'ונסון הבהיר כי חברי הקונגרס הרפובליקנים אף בודקים את האופציות להטיל סנקציות על בית הדין. "בהיעדר מנהיגות מהבית הלבן, הקונגרס בוחן את כל האפשרויות, כולל סנקציות, להעניש את ה-ICC ולהבטיח שהנהגתו תתמודד עם השלכות אם ימשיכו. אם ה-ICC מרשה לעצמו לאיים על מנהיגים ישראלים – שלנו יכולים להיות הבאים", אמר ג'ונסון.

במקביל, בצד השני של האוקיינוס האטלנטי, באירופה כמו בארה"ב, נשמעים קולות משני צידי המתרס, כאשר כמות המדינות התומכות בישראל עולה על אלו שאינן.

קול חריג הגיע מצרפת, אחת ממדינות המערב הבודדות שמקשות את עמדן כלפי ישראל, ואף מעבירות ביקורת על הוטו האמריקני מול "החלטות הפסקת האש" במועצת הביטחון של האו"ם, שפרסמה דרך משרד החוץ שלה אמש (שני) הודעת תמיכה בהחלטתו של התובע ובבית הדין.

בהצהרה נמסר "צרפת תומכת בבית הדין הפלילי הבינלאומי, בעצמאותו, ובמאבק בפטור מעונש בכל מצב". משרד החוץ הוסיף כי "כבר כמה חודשים אנחנו מזהירים לגבי הצורך בציות קפדני לחוקים ההומניטריים הבינלאומיים, במיוחד בשל הכמות הבלתי מתקבלת של נפגעים אזרחים ברצועה והיעדר הגישה לסיוע".

בהמשך להצהרה זאת שר חוץ ישראל כץ יטוס היום לפריז כדי להיפגש עם שר החוץ הצרפתי סטפן סז'ורנה, ראשי הקהילה היהודית ועם בכירים מדיניים נוספים.

גם שר החוץ של אירלנד, מדינה שאינה ידועה בחיבה יתרה למדינת ישראל, פרסם בחשבון ה-X שלו: "חיוני שנכבד את עצמאותו וחוסר הפניות של בית הדין הפלילי. אירלנד מגנה את האיומים נגד ה-ICC ועובדיו – תפקידו בהפסקת הפטור מענישה חיוני".

מנגד, מדינות רבות אחרות דחו את הודעה התובע מכל וכל. קנצלר אוסטריה קארל נהאמר, אמר כי "אנו מכבדים את עצמאותו של ה-ICC. עם זאת, העובדה שמנהיגי ארגון הטרור חמאס, שמטרתו המוצהרת היא השמדת מדינת ישראל, מוזכרים באותה שורה עם נציגי אותה מדינה, שנבחרו דמוקרטית, אינה מובנת".

גם ממשרד החוץ הגרמני נמסר כי לצד הכבוד שרוחש משרד החוץ כלפי בית הדין הבינלאומי, "צווי מעצר מקבילים נגד חמאס ונגד בכירים ישראלים יוצרים מצג שווא של שוויון".

בריטניה הציגה עמדה חריפה יותר מול בית הדין, ותהתה לגבי היעילות של בקשת התובע לסייע להחזרת החטופים ולקידום הפסקת האש, וכן העלתה ספק לגבי סמכות השיפוט של בית הדין לעסוק בתביעה: "אנחנו לא מאמינים שהוצאת צווים תעזור להוציא בני ערובה, לקבל סיוע או להביא להפסקת אש בת קיימא. זה נשאר בראש סדר העדיפויות של בריטניה. כפי שאמרנו מלכתחילה, איננו חושבים של-ICC יש סמכות שיפוט בתיק זה. בריטניה עדיין לא הכירה בפלסטין כמדינה, וישראל אינה צד לאמנת רומא. זה יהיה מוקדם להגיב עוד בטרם צוות קדם המשפט ידון בבקשת התובע למתן צווים".

גם אנטוניו טאיאני שר החוץ האיטלקי הצטרף לביקורת על חוסר ההיגיון בבקשת התובע, ומתח ביקורת על ההשוואה בין ממשלת ישראל הדמוקרטית לבין ארגון טרור."זה נראה לי ייחודי, הייתי אומר בלתי מקובל, להשוות בין ממשלה שנבחרה באופן לגיטימי על ידי העם בדמוקרטיה לארגון טרור, שהוא הגורם לכל מה שקורה במזרח התיכון", אמר טאיאני.

התנגדות לבקשת התובע נרשמה כמובן גם מן הצד שני – ארגון הטרור החמאס שגם נגד מנהיגיו – סינוואר, הנייה ודף, הוצאו צווי מעצר בגין מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. הדובר הרשמי של החמאס סאמי אבו זוהרי טען בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס, כי "ההחלטה משווה בין הקורבן לתליין". כמו כן, הוא ציין כי ההחלטה "מעודדת את ישראל להמשיך במלחמת ההשמדה" בעזה.
בהמשך הוציא ארגון הטרור הצהרה בה נטעם כי הבקשה להוצאת צווים נגד מנהיגיו נעשתה "ללא בסיס חוקי", וכי "צווי המעצר לנתניהו ולגלנט בעקבות המערכה הצבאית של ישראל בעזה הגיעו באיחור של שבעה חודשים".

הדיון הפוליטי הנרחב שהתפתח סביב הסוגיה הלכאורה-משפטית, מעיד על המשמעות האמיתית של הדיון בבית הדין הפלילי הבינלאומי; לא רק האם נתניהו וגלנט יצטרכו לנקוט במשנה זהירות בטיסות הבאות שלהם לחו"ל כדי להימנע ממעצר, אלא עד כמה מדינות העולם תומכות במדינת ישראל הדמוקרטית במלחמה מול ארגון הטרור חמאס. נדמה שבינתיים, בהתבסס על התגובות, שברובן זועמות כלפי עמדתו של התובע קארים חאן, נראה שלמרות הכל, ידה של ישראל היא על העליונה.

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
טוען עוד כתבות
דילוג לתוכן