ההצבעה הגורלית אמש (שלישי) בבית הנבחרים קבעה ברוב מוחץ על הטלת סנקציות נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), לאחר הבקשה שהוגשה באישור בית הדין להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט בגין פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה בעזה. ההצעה עברה בבית הנבחרים ברוב מוחץ של 247 חברי קונגרס לעומת 155 מתנגדים, מתוכם כולם דמוקרטים. לעומת זאת, שני רפובליקנים בלבד נמנעו מהצבעה.
אמנם, ההצבעה של בית הנבחרים ככל הנראה תיבלם על ידי המחנה הדמוקרטי – בהובלת נשיא ארה״ב ג׳ו ביידן. ביידן אמר כי הוא "מתנגד בתוקף" להצעת החוק, אך לא נופף בקלף הוטו שבסמכותו להטיל.
ביידן אמנם מתח ביקורת על בית הדין, אך הוא מעדיף שלא להטיל סנקציות עליו על מנת לשמר את מעמדו כמגן הדמוקרטיה העולמית. כך נמסר ממקור מכיר במפלגה הדמוקרטית: "נשיא דמוקרטי שחלק גדול מהאג'נדה שלו הוא שיתוף פעולה של מוסדות בינלאומיים לא יכול לעשות דבר כזה, בוודאי לא כשהוא מתכוון לרוץ לקדנציה שנייה כמי שמגן על הדמוקרטיה העולמית".
עם זאת, ייתכן שביידן לא יצטרך להטיל וטו בכל מקרה, מכיוון שהחוק צריך לעלות להצבעה בסנאט שנמצא בשליטת הדמוקרטים, שככל הנראה לא יסכימו להעלותה לדיון.
בהודעה שמסר הבית הלבן נכתב כי "אנחנו מודאגים מאוד מהפזיזות של התובע הבינלאומי להגיש בקשה לצווי מעצר נגד בכירים ישראלים, אך אנו מתנגדים להטלת סנקציות על האג, אנשיו, שופטיו או כל מי שמסייע לעבודתו. יש דרכים יעילות יותר להגן על ישראל ולקדם צדק בינלאומי ואחריות. הממשל מוכן לעבוד עם הקונגרס על האפשרויות הללו".
לפני ההצבעה בבית הנבחרים קיים יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון מסיבת עיתונאים, בה אמר שפעולתו של בית הדין "בלתי מתקבלת על הדעת".
ג׳ונסון הוסיף: "אנחנו לא יכולים לאפשר את זה. יש להעניש את בית הדין על הפעולה הזו. אם ל-ICC מותר לרדוף אחרי מנהיגי מדינות שהם לא מסכימים איתם, למה שלא יעשו את זה גם למנהיגי ארה"ב?"
