בחירות לפרלמנט האירופי – עלייה בכוח הימין

במהלך הימים האחרונים התקיימו בחירות לפרלמנט האיחוד האירופי, שמהוות את הבחירות הדמוקרטיות השניות בגודלן בעולם (אחרי הודו). האיחוד אמנם מהווה רק גוף סמי-מדיני, אך כיוון שכל המדינות המשויכות אליו כפופות לו במידה מסוימת וויתרו על חלקים מסמכויותיהן למענו – הרי שחשיבותו גדולה במיוחד. הפרלמנט האירופי הוא הזרוע היחיד בשלטון האיחוד הנבחר ע"י הציבור האירופי הכללי (כאשר יתר זרועות השלטון נבחרות על ידי ממשלות המדיניות או זרועות אחרות), ויש בו מעל 700 מושבים המחולקים לכל מדינה באופן פרופורציונלי לגודל אוכלוסייתה.

תוצאות הבחירות שפורסמו אתמול הכו את היבשת הישנה בתדהמה: עלייה גדולה בכוחם של מפלגות הימין הקיצוני, וירידה משמעותית בכוחם של מפלגות השמאל והמרכז ברוב מדינות האיחוד. מדובר בהמשך מגמה שבאה לידי ביטוי כבר בהולנד, של עלייה בכוח המפלגות המתנגדות להגירה בלתי מבוקרת ממדינות חוץ-אירופאיות – דבר הקשור ללא ספק להפגנות ולמחאות המתחוללות נגד ישראל מאז ה-7 באוקטובר.

לתוצאות ישנן השלכות פוליטיות ישירות בחלק מהמדינות, בהן הממשלות רואות בהצבעה הבעת אי-אמון במדיניות הממשלה, כגון בבלגיה (בה הוחלט על הקדמת הבחירות) ובצרפת – בה הכריז הנשיא מקרון על בחירות-בזק לפרלמנט, וזאת לאחר שבבחירות לאיחוד זכתה מפלגת יריבתו, מרי לה-פן, ברוב משמעותי ונרחב משלו.

כיצד הדבר ישפיע על ישראל? בתהליך שיארך מעט זמן, יחווה האיחוד תחלופת גברי שיביא לעמדות מפתח ולתפקידים הבכירים באיחוד אישים סימפתיים יותר כלפי ישראל ומטרות המלחמה שלה (לדוג', שר החוץ האירופי הנוכחי הביע שאט נפש מהמבצע לשחרור החטופים שהתחולל בשבת וכינה אותו 'טבח'; עם שינוי הפרלמנט, ספק שיישאר בתפקידו לאורך זמן רב). חשוב לזכור כי מפלגות הימין הקיצוני באירופה אינן ידידותינו הטובות, וברבים מהן יש שכבות עתיקות-יומין של אנטישמיות קשה; אך בסוגיה הגדולה העומדת על סדר היום ובמאבק נגד הקיצוניות האסלאמית, הם יכולים להוות שותפים.