לאחר מתקפת הטרור הקשה בשמחת תורה, לאה פריס-וייס ממודיעין עילית חשה צורך עז לתרום ולסייע לעם ישראל. תחילה, היא התגייסה לעזור למפונים מהדרום למצוא מקומות מגורים זמניים ולספק להם את הצרכים הדרושים. לאחר מכן, היא פעלה ותמכה בנשות מילואים ובילדיהן של משרתי מילואים מהציבור החרדי והדתי, ואף ארגנה עבורם אירועים.
אך פריס-וייס חשה שזה לא מספיק. היא רצתה לעשות יותר, ובעקבות כך החליטה להתנדב למשמר האזרחי. יתרה מזאת, היא שאפה לגייס נשים חרדיות נוספות להתנדב יחד איתה.
בהתחלה, היא ניסתה לפנות לארגון 'השומרים' במודיעין עילית, אך הם התחמקו ממנה. לאחר מכן ניסתה לשתף פעולה עם המשטרה בעיר, אך כשהרבנים שמעו על כך – הורו לבטל את ההכשרה המתוכננת בעיר.
אך לאה לא אמרה נואש והקימה את היוזמה בעיר ירושלים. לאה אמרה בריאיון לynet:
"בשבילי זו גאווה גדולה, שמשטרת ישראל נתנה לנו את האפשרות לבוא ולהתנדב, וקיבלה אותנו בזרועות פתוחות. הייתה את הבירוקרטיה הרגילה, מה שכולם עוברים, אבל קיבלו אותנו בזרועות פתוחות. רוב התגובות, האמת, הן תגובות של 'כל הכבוד', 'אתן עושות קידוש השם', 'שה' ישמור עליכן'".
על הקושי שנובע מהמגזר החרדי אמרה:
"האמת שלחלק מהאנשים אני מאמינה שזה לא מסתדר, אבל אני באמת עושה את השליחות שלי, מה שאני מרגישה שצריך לעשות החל מ-7.10. המשטרה באמת זקוקה למתנדבים, ובשבילי זו גאווה גדולה ואני רואה בזה שליחות. אני מאמינה שבכל דבר יש אנשים שפחות יתחברו. מהקרובים אליי קיבלתי רק תגובות חיוביות".
ההחלטה של פריס-וייס אינה מובנת מאליה. נשים חרדיות רבות אינן מתנדבות במשמר האזרחי, בעיקר בשל מגבלות דתיות ותרבותיות. פריס-וייס, בנחישותה ובדוגמא האישית שלה, פותחת צוהר חדש עבור נשים חרדיות שמעוניינות לתרום לקהילה ולמדינה בדרך משמעותית.
למעשה, על רקע כל הוויכוחים והאש סביב מחלוקת גיוס המגזר החרדי, אנו רואים כאן מודל מיוחד של הצלחה. לאה מהווה מודל לחיקוי עבור נשים רבות, ומראה להן שניתן לשלב בין אמונה דתית חזקה לבין רצון לתרום ולעשות טוב לחברה שלהן ולעם שלהן. יוזמתה עשויה להוביל לשינוי משמעותי בתפיסה החברתית של המגזר וליצירת שותפות רחבה עם העם והארץ.
על כך היא אמרה:
"אני חושבת שזו לגמרי פריצת דרך. אני אדגיש משהו חשוב: כל ההכשרה שעברנו הייתה במסגרת מאוד שמרנית. היו רק נשים חרדיות בקבוצה שלנו, ושמרו מאוד על הצביון שלנו. כיבדו את אורח החיים שלנו ובאמת המשטרה לגמרי התגייסה לזה והתאימה את עצמה, שזו גם בשורה שאפשר להגיד אותה. כרגע מדברים יותר על גיוס בני ישיבות, ונשים נמצאות פחות בפרונט, אבל זה איזשהו מסר שגם נשים חרדיות יכולות להיות חלק. בהמון דברים נשים חרדיות הן הראשונות לפרוץ והראשונות להתערב בחברה הישראלית, וגם כאן זה קורה".
