על רקע הפרסומים הרבים בשבועות האחרונים אודות אזרחים ישראליים שונים שגויסו בידי המשטר האיראני למשימות ריגול או הפרת סדר, מגלים אזרחי ישראל מודעות רבה יותר לאיום ומנסים למנוע אותו באופן אקטיבי. כך, ע"פ דיווח ישראל היום, התקבלו בידי המשטרה יותר מ-100 דיווחים אודות פניות של גורמים איראניים המנסים לגייס אותם או לשדל אותם לבצע משימות שונות לטובת המשטר המהפכני. דבר זה עולה בקנה אחד עם בקשת המשטרה, לפנות אליה כאשר מתעורר חשד בנוגע לאמינותו של גורם מסוים המנסה ליצור קשר עם אזרח ישראלי.
השיטה: פישינג בטלגרם
המידע שהתקבל מכל פרשיות הריגול שהתחוללו עד כה, מעלה שגורמי המודיעין באיראן אינם מנסים לאתר מועמדים ספציפיים לריגול מראש, אלא נוקטים בשיטת 'פישינג' (דיג) – זריקת חכה למים בתקווה לתפוס דג, או במקרה שלנו, שליחת הודעות תפוצה בדבר דרך קלה לעשות כסף ברשתות החברתיות, ובפרט דרך הטלגרם, בתקווה למצוא אזרחים תמימים או חסרי עכבות מוסריות. נראה כי לרוב, ידחה המודיעין האיראני את חשיפת זהותו עד לרגע האחרון, במטרה ליצור כר לשיתוף פעולה פורה בינו ובין האזרח.
גם לאחר תפיסת האזרח שמוכן לשתף פעולה, המעשים החמורים מגיעים רק בהדרגה: בתחילה ניתנים לסוכנים משימות קלות ופשוטות, הנתפסות בעיני כ'כסף-קל' וכסבירות מבחינה חוקית – צילום אתרים מסוימים, הפגנות או אישים שונים. המשימות יכולות להתפתח – תליית שלטים, שריפת רכבים, ריסוס כתובות נאצה וכד'; ולבסוף, יגיעו המשימות הרציניות ביותר – ניסיון להתנקש בבכיר, או צילום של בסיס צה"לי, או השגת מידע סודי. הסוכן מידרדר אט-אט, ולא שם לב לחומרת מעשיו עד שכבר מאוחר מדי.
עוד באותו הנושא
סוכנים פוטנציאלים – מכלל החברה
שיטה זו מוכיחה את עצמה עבור האיראנים בהשגת אוכלוסיות מגוונות ביותר לשיתוף פעולה עמם, אשר קשה למצוא ביניהם מכנה משותף – אולי למעט זיקה חלשה כלפי המדינה, או מצב כלכלי רעוע. ביניהם ניתן למנות חבורה של 7 נערים מערי הצפון, רובם יוצאי חבר-העמים; בני זוג ברמת-גן; כמה נערים חרדים צעירים מבית שמש; וכן איש עסקים מאשקלון.
למרות ההצלחות האחרונות של השב"כ ויתר גופי המודיעין של ישראל, חשוב לזכור כי מדובר במערכה קשה מאוד עבור מערכת הביטחון, שאינה יכולה (ואינה רוצה) לנטר את הרשתות החברתיות של כלל אזרחי ישראל. בסופו של דבר, התופעה תוכרע רק באמצעות שיתוף פעולה אזרחי – אזהרת המשטרה על תקשורת חריגה באחת הרשתות, במטרה ללכוד יוזרים חשודים ספציפיים, וכן פיתוח תרבות ולכידות חברתית המקיאה מתוכה תופעות מתועבות של ריגול עבור האויב בזמן מלחמה.