עוף החול, חטיבת השומר, לוט"ר העוטף, יחידת אמש"ט, יחידת הניוד בפקע"ר ומרכז השו"ן, הן דוגמאות לכמה מהיחידות החדשות שהוקמו מאז השביעי לאוקטובר.
אל"מ קובי רגב, רמ"ח ארגון, אמר לאתר מערכת צה"ל: "המלחמה הציפה בצבא צרכים חדשים ודרשה לחזק תפקודים קיימים", וממשיך "כך נוצר מצב שהואץ תהליך פתיחת היחידות, וקמו יותר מ-20".
בדרך כלל, בשגרה יחידות מוקמות לפי תכנית רב שנתית. לעומת זאת, במלחמה, יחידות מוקמות בקצה מהיר יותר. בשגרה מסתכלים חמש שנים קדימה, מבינים את הצורך המבצעי, ומתאימים את הקמת היחידה לכיווני הצבא. אל"מ רגב נותן דוגמא של טייסת קרב. בשביל הקמתה צריכים תכנון משאבים, תקציבים, וזאת לפי התכנית הרב שנתית.
תר"ש מעלות, אשר הייתה קרובה לסיכום טרם השביעי לעשירי, לא מומשה בסוף. זאת כתוצאה משינוי בסדרי העדיפיות, ובצורך המיידי להקים יחידות מסויימות. לדוגמא, תחום בריאות הנפש זקוק היה לתנופה משמעותית מתחילת המלחמה, ולכן הוחלט על להגדיל את היחידות התומכות בתחום.
תחום אחר שדרש גידול משמעותי הוא ההגנה האווירית. בעקבות אלפי הרקטות מדרום ומצפון, הוחלט על ייצור סוללות כיפה ברזל נוספות. בנוסף, הושקעו עוד משאבים בפיתוח סוללות קלע דוד וחץ, על מנת לתת מענה לאיום הטילים והכטב"מים מאיראן.
לצערינו, המלחמה הביאה עימה צורך בהקמת יחידת השו"ן- שבויים ונעדרים. בעקבות כמות החטופים הגדולה, עלה הצורך בהקמת התארגנות באמ"ן ובאכ"א אשר עיסוקה המרכזי יהיה החטופים והשבויים.
אז איך מוקמת יחידה חדשה?
בהתחלה עולה צורך מהשטח. אם הצורך אכן אמיתי וחשוב, הבקשה עולה לדרגים הגבוהים אשר ידונו כמה משאבים יש להשקיע בהקמת היחידה החדשה, מאיפה להביא את המשאבים. הבאת כוח אדם לאיוש היחידה גם דורש מאמצים ושיקולים רבים משום שזה אומר להוריד כוח אדם מיחידות אחרות.
האישור הסופי להקמת היחידה הוא בדרגים הגבוהים ביותר, עד שהרמטכ"ל בעצמו נותן אור ירוק להקמתה.
בחירת שם היחידה היא החלק הכי משמעותי מבחינת מקימי היחידה. זהו רגע אשר למעשה מקימים אתוס חדש, מורשת חדשה. בדרך כלל שמות היחידה ייבחרו לפי מורשת עבר של צה"ל, אזור תפקוד היחידה או ייעוד היחידה.
אורך הקמת היחידות משתנה בין יחידה ליחידה, והמהירות של ההקמה תלוייה בצורך. לדוגמא 'עוף החול', יחידת הטנקים במילואים, הוקמה בשלושה שבועות, לעומת חטיבת השומר, יחידת חי"ר במילאים, שעדיין בתהליכי הקמה במשך כארבעה חודשים.
