מבצע חילוץ החטופים הישראלים מלב שכונת נוסיראת בעזה, היה דרמטי במיוחד. בשדה הקרב עצמו, ברגעים קריטיים, החלטות שהתקבלו בשטח הפכו למכריעות ולקובעות בין חיים למוות.
כך היה למשל ברכב החילוץ שהוביל את נועה ארגמני לכיוון המסוק חילוץ. הרכב התעכב בתוך הסמטאות הצפופות של המחנה, ומחבל חמוש ב-RPG צץ במרחק מטרים ספורים וכיוון את נשקו לעבר הרכב. במקום להמשיך ולהפוך למטרה קלה, הלוחמים קיבלו החלטה מהירה – הם נסוגו לאחור ודיווחו על המחבל. זמן קצר לאחר מכן, סוללות חיל האוויר חיסלו אותו מהאוויר והמשימה יכלה להמשיך.
במקרה אחר, רכב אחר שהוביל את שלושת החטופים הנותרים נתקע באחת הסמטאות. כוח צנחנים שהיה בתצפית בסביבה זינק מיידית למקום כדי להגן על הרכב הנתקע. בשילוב חיל האוויר וטנקים הפעילו אש מסיבית כדי לפתוח "מסדרון אש" בטוח לחילוץ החטופים. שם נפצע קשה, ארנון זמורה ז"ל. רק לאחר דקות ארוכות של קרבות עזים, הצליחו הכוחות להשלים את משימת החילוץ.
הפעילות בשטח לוותה כל העת על ידי חפ"ק מצומצם של קברניטי הביטחון, שריכז את הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש השב"כ רונן בר, מפקדי חיל האוויר ופיקוד הדרום. מטה קטן זה הוביל את הפעולה, קיבל את כל המידע המודיעיני העדכני וקיבל את ההחלטות המכריעות בזמן אמת.
אולם ההחלטה המכריעה ביותר התקבלה הרבה קודם לכן, בידי הרמטכ"ל עצמו, זאת לאחר שנוכח כי המידע המצטבר מאפשר את התנאים לביצוע המבצע, ובהמלצת ראש השב"כ.
