מאות בני אדם נכחו הלילה (בין רביעי לחמישי) בהלוויתו של רס"ר יוחאי גלאם, שנפל בקרב במרכז רצועת עזה, סמוך למסדרון נצרים. "הלכת בראש ולא ויתרת. הלכת להציל נפשות, ואנחנו מבטיחים לך: לא נוותר, נחזיר את כולם. אני אוהב אותך", ספד אחיו עופר.
יוחאי היה בן 32 בנופלו, ושירת בגדס"ר 6310 בחטיבת ירושלים. גלאם שנהרג מירי צלף ליד מסדרון נצרים, הותיר אחריו את אשתו שירה, העובדת במעבדת בית החולים לנידאו, תאומות בנות שנתיים, זוג הורים, שני אחים ושתי אחיות.
עופר, אחיו של יוחאי סיפר כי זה היה הסבב השלישי של יוחאי ברצועה מאז ה-7 באוקטובר. "זוכר איך בשמחת תורה אמרת לי 'עוד פעם עזה' והלכת? זה הסבב השלישי שלך מאז. סבב שלישי שאתה חוזר לתוך התופת, הלכת לחפש ולהציל נפשות, הלכת ללחום על המולדת. סיפרת לי על הקשיים והלכת בראש, לא ויתרת. השארת מאחור את שירה האוהבת ואת אורה וליבי שכל היום קוראת לאבא. אחי הקטן אני מבטיח לך, נביא שקט לעם הזה. לא נוותר, לא נשקוט, נחזיר את כולם הביתה. אני אוהב אותך אח שלי. אתה נמצא עכשיו במקום שכולו טוב, עם החיוך שלך שלא נגמר. תנוח אחי הגיבור".
עוד באותו הנושא
אשתו שירה ספדה: "בעלי, אהוב שלי, אני לא מאמינה שאני צריכה לעמוד כאן ולומר מילות הספד. אני מרגישה כאילו הכל סרט רע שייגמר כשתחזור הביתה. הבטחת שתחזור בערב שבת, אבל לאבא שבשמיים היו תוכניות אחרות. היית צריך לחזור, כולך יפה טוהר ומאיר כהרגלך. היית צריך לקחת את הבנות לגן החדש ביום ראשון. היית צריך לחייך אליי את החיוך היפה שלך שאני אוהבת.
"אתה האור שלי, האור שבלב שלי. בכל רגע איתך הרגשתי שיש לי מתנה. איך יכול להיות שזכיתי? עכשיו אני מפנימה כמה הפסדתי. כולנו הפסדנו. היית אבא מסור. חזרת מהמילואים, כולך מיוזע, וישר נכנסת לעניינים. הקראת לבנות סיפור, הרדמת אותן. היית החצי שלי. לנצח תישאר השמש שלי. אתה גיבור ישראל וגם הגיבור הפרטי שלי. אנחנו חיים במציאות לא נורמלית, בשבר גדול. כל חלל הוא בבחינת הרוג מלכות, על אחת כמה וכמה אתה. יוחאי שלי, אנחנו נצמח בשבילך".
אחותו לילך ספדה לאחיה גם היא: "אני אוהבת אותך יוחאי. כל כך פחדתי מהרגע הזה שידפקו לנו בדלת. לא חשבתי שאתה כל כך עמוק בעזה. אני גאה בך ואני מבטיחה לשמח ולשמור על הבנות שלך".
אחותו רווית סיפרה עליו כי הוא היה "ילד שקט ואיכותי. היה חשוב לך לעשות שירות משמעותי. דחית את השירות הצבאי לטובת התנדבות ועבדת עם ילדים פגועי נפש. תמיד היה חשוב לך לתרום לקהילה. אני מבטיחה לך שאני אדאג לשירה ולבנות. לא אעזוב אותן לרגע. תנוח על משכבך. אני מבטיחה שאלך בדרך שלך, בדרך התורה והמצוות. אני אוהבת אותך".
נציג צה"ל, סא"ל שרון קול, סיפר: "יוחאי, היית חבר אמת. תמיד עוזר לאחר, סוחב את הציוד הכבד בשביל כולם ורואה מעבר. היית שם בשביל הצוות ודאגת לצרכים של כל אחד ואחד. חיפשת איך לעזור לאחר. היית אבא מדהים לליבי ולאורה, וכולם ידעו שאהבת אותן אהבה שאין לה גבול".
רותם ששון, שהיה חברו לצוות של יוחאי, תיאר את אחוות הלוחמים. "אח יקר שלנו", אמר. "היית ראשון להתנדב ולהוביל. תמיד שמת את הלב שלך, עם דאגה אינסופית, לשמוע מה בדיוק כל אחד צריך. אח שלנו, אתה תחסר לנו, תחסר לצוות, תחסר במפגשים ותחסר לצחוקים. אהבה משותפת למכבי נתניה חיברה אותנו ולפני משחקים מצאנו את עצמנו מדברים שעות. כשקיבלנו את סבב היציאות הביתה הגעת לצוות עם חיוך, אמרת 'יש לי בשורה מדהימה. אנחנו יוצאים ב-1 לספטמבר, נוכל לקחת את הילדים ביום הראשון של השנה'. כמה שאהבת את שירה והילדות. לא הפסקת לספר לנו עליהן. היית בן זוג מושלם, בעל מדהים ואבא מהאגדות".