ישראל מתכוונת להתחיל בניסוי של מודל שליטה ב"יום שאחרי" בעזה – תוכנית שעיקרה יצירת "בועות" ללא חמאס, ושהתקבלה בסקפטיות בקרב אלו שתודרכו בעניינה. כך דווח היום (שני) ב"פייננשל טיימס", שלושה ימים אחרי שב"וושינגטון פוסט" נחשפה תוכנית שר הביטחון יואב גלנט למעבר ליום שאחרי, הכוללת 24 "בועות" שכאלה.
לפי שישה גורמים המעורבים בנושא, הפיילוט ל"מובלעות ההומניטריות" יחל בקרוב בשכונות בצפון הרצועה כעטאטרה, בית חאנון ובית לאהיה. לפי הדיווח, עולים לא מעט ספקות בנוגע להצלחת הפיילוט – הן בגלל התמיכה הרחבה בחמאס ברצועה, הן בגלל ההתנגדות בממשלת ישראל לפרטים, והן בגלל הגיבוי הפושר בלבד ממדינות ערב. גורם המעורה בפרויקט כינה אותו "פנטזיונרי".
לפי התוכנית, ישראל תעביר סיוע ממעבר ארז לפלסטינים מקומיים שעברו בידוק, ואלו יספקו אותו לתושבים. בהדרגה האחריות שלהם תורחב לממשל אזרחי באזור. צה"ל, לפחות בשלב הראשון, יהיה האחראי על הביטחון. בדיווח נכתב כי אם התוכנית תצליח, ישראל תרחיב את ה"בועות" דרומה לאזורים נוספים ברצועה במגמה להחלפת ממשל חמאס. גורם המעורה בפרטים אמר כי התוכנית נראית כדרך להפעיל לחץ על חמאס בשיחות התקועות סביב עסקת חטופים.
היוזמה הנוכחית מגיעה אחרי חודשים של לחץ בינלאומי על ממשלת נתניהו לפרסום תוכנית ליום שאחרי. שני גורמים שתודרכו בנוגע לתוכנית אמרו כי מדובר בהמשך לניסיונות הישראליים שחמאס סיכל דה-פקטו תוך זמן קצר. "ניסינו את זה כבר בשלושה אזורים שונים בצפון הרצועה ובמרכזה, כולל באמצעות שבטים מקומיים. כולם הוכו או נרצחו על ידי חמאס", אמר בכיר ישראלי לשעבר המעורה בתכנוני היום שאחרי.
גורם אחר אמר כי ניסיונות ישראליים לזהות פלסטינים מקומיים שמוכנים לשלוט בעזה במקום חמאס נמשכים כבר מאז נובמבר, ולא נושאים פרי. "התוכנית היא הניסיון האחרון לכך. הרעיון של ישראל הוא שמישהו – מדינות ערב, הקהילה הבינלאומית – ישלם על זה, ומקומיים בעזה יבצעו זאת. אבל אף אחד לא קונה את זה", טען.
בסוף השבוע שעבר התפרסמה ב"וושינגטון פוסט" תוכנית גלנט למעבר ליום שאחרי, אותה הציג לבני שיחו האמריקנים במהלך ביקורו בוושינגטון. "התוכנית הזו תקודם אם חמאס ימשיך לדחות את ההצעה להפסקת אש ועסקת חטופים", אמר גלנט. לפי התוכנית, המעבר ליום שאחרי בעזה יפוקח על ידי ועדה בראשות ארצות הברית ומדינות ערב המתונות. כוח בינלאומי, שייתכן שיכלול כוחות ממצרים, ירדן, איחוד האמירויות ומרוקו, יפקח על הביטחון, וכוחות אמריקניים יספקו פיקוד ושליטה לצד לוגיסטיקה מחוץ לעזה, ייתכן שממצרים. בהדרגתיות, כוח פלסטיני ייקח את האחריות על הביטחון המקומי.
גורמים אמריקניים אמרו כי הם תומכים בליבת התוכנית, אבל ציינו כי מדינות ערב המתונות לא יגבו אותה – אלא אם הרשות הפלסטינית תהיה מעורבת ישירות. הם גם הזהירו שאותן מדינות רוצות את מה שהסעודים מכנים "אופק פוליטי" לעבר מדינה פלסטינית – שגלנט ורוב הישראלים אינם תומכים בו.
תוכנית המעבר בעזה תיושם בשלבים, תחילה בצפון הרצועה – וכשהתנאים יאפשרו זאת גם בדרומה. החזון של גלנט כולל הרחבה של "בועות" הביטחון שיכללו בסופו של דבר 24 אזורי ממשל ברצועה. גורמים בממשל ביידן תמכו ברעיון, אבל נשמעו ספקניים לגבי האפשרות שאותם "כתמי דיו" על המפה יתרחבו במהירות.
