אתמול בשעות הערב, פחות מיממה לאחר שהחל צה"ל בפעילות קרקעית בדרום לבנון ו-4 ימים בדיוק אחרי חיסולו של חסן נסראללה, מזכ"ל ארגון הטרור חיזבאללה, הוציאה איראן לפועל תגובה מסיבית עם שיגור של 190 טילים בליסטיים לעבר ישראל, לבסיסים צבאיים שבאזור תל אביב, אשקלון ובאר שבע. בניגוד למתקפת הכטב"מים שבוצעה באפריל, עבורה היה לישראל כמה שעות לארגן מגננה וקואליציה תומכת, הטילים הגיען לשטח ישראל תוך כ-10 דקות.
למרות המהירות הרבה של הפעולה האיראנית, לא היה זה בגדר הפתעה עבור ישראל – כאשר דיווחים קונקרטים על תגובה איראנית קרבה התגוללו במשך מספר שעות. עם תחילת המתקפה הפעיל פיקוד העורף את אפליקציית ההתרעה המיוחדת שלו, שהכניסה את מרבית תושבי המדינה למרחבים מוגנים. במקביל, החלו חיל האוויר ומערכות היירוט לפעול נגד הטילים ולפוצץ רבים מהם באוויר. רסיסים רבים נפלו בכל רחבי הארץ, אך הודות להישמעות להוראות הפיקוד, התוצאה היא 2 פצועים בלבד – יחד עם פלסטיני תושב עזה, שנהרג ביריחו.
כמעט במקביל למתקפת הטילים התחוללו 2 אירועים ביטחוניים חמורים אחרים, שמעלים חשד לתיאום איראני: ברכבת הקלה בעיר יפו החלו 2 פלסטינים שהסתננו מחברון בירי חסר אבחנה באזרחים, והרגו 7 אנשים (השמות טרם פורסמו) בטרם חוסלו בידי אזרחים ופקחים חמושים – במה שמהווה את הפיגוע החמור ביותר שנראה בגוש דן מזה 20 שנה. במקביל, ברצועת עזה, קבוצה של עשרות מחבלים ממחנות המרכז החלו בהתארגנות לתקיפת כוחות צה"ל שבמסדרון נצרים. הניסיון סוכל בידי תקיפות רבות של חיל האוויר, אך הכוננות של הכוחות המתמרנים ברצועה נשארת גבוהה.
עוד באותו הנושא
כעת הכדור בידי ישראל, שמחויבת להגיב לאיראן על מתקפה חסרת תקדים זו. אופי המתקפה הישראלית, עוצמתה, והיעד שלה (מתקן צבאי, זרחי, כלכלי או גרעני) ייקבעו לאן ייתקדם עימות זה – האם לרגיעה נוספת עם איראן במשך מספר חודשים, או שמא לעימות מלא ומצב מלחמה בין ישראל והגדולה שבאויבותיה. ארה"ב הכריזה על גיבוי ישראל, וכעת נותרה ההחלטה בידי מנהיגינו – האם ידינו מלאו חזיתות, או שהגיעה העת להכות בראש הנחש.